"The opposite of depression is expression"
הי, כיף שחזרת 🙂
בביס הקודם התעמקנו בתגובות האוטומטיות מול לחץ, ובמיוחד בתגובת ה-freeze, קיפאון. הנטייה להדחקה או הימנעות מלחץ חשובה ומצילה חיים, אבל רק בטווח הקצר. הבעיה מתחילה כשההימנעות ו/או הלחץ נמשכים לאורך זמן, והשחיקה מואצת. אחת הסיבות העיקריות שבגללן נמנע מלהתמודד עם לחץ, זה כי קשה לעשות את זה לבד. יש רגשות גדולים מדי, כמו אבל, געגוע ויגון, שצריך יד שתעזור להשלים את הדרך החוצה מהמנהרה. הצורך במישהו אחר נקרא בעולם הפסיכולוגיה הצורך בשייכות, והוא נמצא באזורי המוח שאחראים על תפקודים בסיסיים נוספים כמו נשימה ודופק.
הצורך בשייכות כל כך בסיסי, שהוא משותף לנו וליונקים מתקדמים אחרים. אפילו קופי אדם ודולפינים מחליפים חוויות במפגש מחודש! למרות שאנו מגיעים ועוזבים את העולם הזה לבד, נועדנו לבלות בו יחד. הניסיון להתמודד עם עומס החיים לבד הולך נגד הזרם הטבעי שלנו, ומוביל לדיכאון. שיתוף במה שעובר עלינו, ממש מוציא את הלחץ החוצה. אבל אל דאגה, אם שיחות נפש זה פחות הקטע שלך, יש עוד דברים שאפשר לעשות כדי לחוות יותר הנאה (joy). אבל לפני שנדבר על מה גן, חשוב להבין גם מה לא.
מה לא לעשות
שמת לב פעם כמה זמן עובר מהרגע שמחשבה לא נעימה נכנסה לראשך, ועד שמסך הטלפון נדלק? לפעמים זה ממש מילי-שניות. לכולנו יש התנהגויות בריחה; התנהגויות שמבוצעות כדי לברוח ממצבים (פנימיים או חיצוניים) לא נעימים. חלק ידליקו סיגריה, אחרים ידליקו נייד.
ד”ר אדם גרנט מציע פתרון פשוט וקל – רשימת to don’t; רשימת פעולות אוטומטיות שלא נבצע כדי להפסיק לברוח מרגשות ומחשבות, או כאלו שלא משרתות את ה-well-being שלנו. למשל, בדיקת טלפון בשניה הראשונה והאחרונה של היום.
אני מאוד אוהבת רשימות, ותמיד בעד להוסיף אחת לגוגל קיפ (עם תיוג וקטלוג מתאים כמובן). באחד מפרקי הפודקאסט שלה, גלנון דויל סיפרה על רשימה שהיא שומרת עם פעולות שמחזירות אותה לסנטר מול לחץ וחרדה. דברים קטנים כמו לשתות כוס מים ולטייל עם הכלבים, או לספור עד עשר.
למרות שזה אולי נשמע שטחי, רשימות כאלו עוזרות להפעיל ולחבר אזורי חשיבה שמתנתקים בלחץ.
Joy
הרשימה של גלנון לא מקרית, ומורכבת מרגעי joy של היומיום. למעשה, אפשר לומר שjoy היא התרופה לדכדוך. מורפיקס מתרגמים joy בעברית כ-“שִׂמְחָה, אֹשֶׁר, עַלִּיזוּת; הֲנָאָה, סִפּוּק, נַחַת”. בספרה Atlas of the heart ד”ר ברנה בראון סוקרת 87 רגשות וחוויות אנושיות, ומתארת את רגש ה-joy כערבוב ייחודי של כל אלו יחד, ועוד קצת. אפשר לקרוא לזה אולי הנאה, אבל גם זה קצת חוטא למטרה.
רגש ה-joy הוא היחיד שמביא לתגובה ספונטנית של חיוך (לפעמים לא מודע), צחוק ואפילו בכי. הוא משויך לחוויות של התעלות, התגברות על מכשול והתפתחות. רגעים בהם יצאנו מגבולות העצמנו ועשינו משהו שלא הצלחנו קודם.
ה-joy מקושר לחוויות רוחניות של התעצמות. למשל, מעבר שלב במשחק מחשב או השתלטות על רכיבה על אופניים. זו התחושה שיש בהשגת משהו שדרש מאמץ. Joy מגיע אחרי שיצאנו מגבולות ה”עצמי” והרחבנו את אזור הנוחות. נרגיש כך אחרי שלמדנו משהו חדש עלינו ו/או על העולם. המילה הכי קרובה שמצאתי לה בעברית זה הנאה, אבל גם זה לא מדויק כי joy עוצמתי יותר. זה יותר הנאה על סטרואידים.
לחץ חיובי
באופן מעניין, ניתן לחוות joy גם באופן עקיף. רק תשאלו את כל מי שישבו לידי בהופעת סוף-שנה של הבת שלי, בפעם הראשונה שעלתה על הבמה. הרגשתי שאני עפה באוויר, כמו בסרט הישן של מרי פופינס. עם חיוך ענק ודמעות בלתי פוסקות. קרנתי באולם החשוך, כשהאוצר הקטן שלי עלתה על במה גדולה בגיל 4. מבחינתי, עצם העלייה לבמה היתה הצלחה. וכשהיא התחילה לרקוד בחיוך וביטחון – לא יכולתי להכיל בתוכי את כל האושר וההתלהבות והגאווה – תמהיל מיוחד שהוא joy. התחושה היא שהלב והמוח מתרחבים והגוף מרחף על ענן.
הגברת ה-joy בחיים מייצרת את החוסן הנחוץ כדי לשמר את המוטיבציה. אבל לא כל סוג של הנאה עובד. רק כזו שמגיעה אחרי השקעת אנרגיה, מוציאה מדעיכה לזרימה.
שיא הזרימה
חוקרים מצאו כי המנבא הטוב ביותר ל-well-being זה לא אופטימיות, אלא זרימה (flow). עד כמה יש לנו ביומיום רגעים שבהם הכל נעלם בתוך העשייה. ככל שיש יותר תחושה שאנחנו “על הגל”, כך יש יותר well-being ופחות לחץ. רגעי שיא כאלו הם המצב האידיאלי שלנו, אז כל חוזקות האישיות באות לידי ביטוי והעשייה עצמה היא מקור ההנאה. כדי להגיע לזרימה, צריכים לקרות כמה דברים שתלויים בנו, בסביבה שלנו ובעשייה עצמה. זרימה מתרחשת כשיש אינטראקציה עם מישהו מהעולם הממשי (גם אם במטאוורס). בנוסף, העשייה צריכה לשלב התמקצעות, מיינדפולנס והשפעה.
בהרצאת הטד על המעבר מדעיכה לזרימה, אדם גרנט מתאר איך חווה זרימה כשניצח את השיא המשפחתי במשחק וידאו ששיחוק בזמן הסגר. פעילויות flow (זרימה) יכולות להיות הכל מהכל, ולהשתנות כל הזמן. זה יכול לקרות בתרגול יוגה לבד על הר ובמשחק רמיקוב משפחתי. דבר אחד ברור, והוא שב-flow פרודוקטיביות לא הכרחית. אפשר סתם לשבת ולצפות בשקיעה. העיקר שתהיה משולבת בזה הנאה.
לסיכום, כדאי לשלב ביומיום רגעים של הנאה צרופה, גם אם מחוץ לעבודה. כי בסוף זה סך כל העשייה שלנו בחיים שמשפיעה על מד המוטיבציה הכללית. ואם בעבודה קשה, אז לפחות שבשאר הזמן יהיה קל. זה באמת לא משנה מה נעשה, אלא עם מי נעשה את זה. אז לקראת הביס הבא, שיעסוק בחיוביות רעילה, אני מזמינה אותך לבחון עם מי הכי כיף לך? מתי הרגשת לאחרונה בשיא? איך אפשר להכניס עוד קצת הנאה ליומיום?
כמו תמיד, מצפה להמשיך את השיחה בתגובות, בסושיאל מדיה או במשרד.
בי בינתיים 🙂
זוהי כתבה אחת מתוך סדרת כתבות על הקיום האנושי. הכתבות מבוססות על ספרים, פודקאסטים וראיונות של א.נשי מחקר ושטח מהטופ העולמי. מידע נוסף על המקורות ניתן למצוא בעמוד עוד מוטיבציה.
הכותבת בעלת תואר BA בפסיכולוגיה וניהול, תואר MA בהתנהגות ופיתוח ארגונים, ותזה מחקרית בנושא השפעה הורית על מוטיבציה בעבודה. אפשר לקרוא על אלה עוד כאן.
