fbpx

איך למנוע חיוביות רעילה?

toxic positivity

הי, הביסים האחרונים עסקו בחשיבות של השייכות לאחר, והתמקדות ביצירת joy, הנאה, כהגנה מפני שחיקה. אבל זה יהיה חסר אחריות להתעסק רק בצד הזה של המשוואה. למרות שכיף וקל להתרכז באור ובחיובי, תזכרו – ככל שהאור בוהק חזק, הצל שמוטל ממנו יותר עמוק. הביס הזה יעסוק בצד השני של המטבע. מה הסכנות שבמיקוד רק בחיובי? ממה צריך להזהר בכל טרנד ה-self care? איך לשמור על עצמנו מפני חיוביות רעילה? על כל זה נענה היום.

מה זה חיוביות רעילה?

לאח שלי יש עצות מצוינות, אבל לפעמים הוא יותר מדי מושפע מאהבה. כשאני משתפת אותו בזיכרון ילדות כואב או משהו שביאס אותי, כואב לו איתי. זה מרוב אהבה, דאגה ואכפתיות. הוא רוצה שיהיה לי רק טוב, וכשכואב לי זה קשה לו, אז הוא מהר מעביר את המיקוד הלאה, למקורות של אור. “עזבי אותך שטויות” הוא אומר לעיתים קרובות “עדיף להתרכז במה שיש. מה יעזור להתלונן על מה שלא היה?”. ת’כלס? הוא צודק. בערך… אבל לא ממש. לעיתים קרובות משפטים כאלו מובילים בדיוק לתגובה ההפוכה. קוראים לזה חיוביות רעילה.

תרבות האינסטגרם והטיקטוק, שמציגה רק את החלקים הזוהרים של החיים מסוכנת. לא רק עבור הצד שצורך את התוכן, אלא גם עבור מי שמעלה את הפוסטים תוך פילטור החיים עצמם. בסוף הפילטר מופנם עד כדי תופעה שבה נשים ונערות מבצעות ניתוחים פלסטיים כדי להידמות לפילטר אהוב. אי אפשר לחיות רק חצי חיים, לא באמת אפשרי לסנן את הקושי החוצה. למרות שנראה נקי כשהכל מטואטא מתחת לשטיח, מתישהו זה יתפוצץ ויצא החוצה.

הדשא של השכן

אם איינשטיין צודק, הכל יחסי בחיים. זה כולל את הצרות וההצלחות שלנו. כדי להבין אם אנחנו במקום טוב או רע, נסתכל ימינה ושמאלה על מי שלידנו. בהשוואה תמיד נראה שהדשא של השכן ירוק יותר. במיוחד בשנים האחרונות, עם תרבות האינסטוש, גוברת הקריאה הכללית לראות ולהראות רק את החיובי. זה יכול להיות מסוכן. 

הרצון למקסם הנאה ולראות כל הזמן את חצי הכוס המלאה יכול להוביל למצב הפוך, ומגביר סיכון לשחיקה מהירה. כולנו גדלנו עם “ילדים רעבים באפריקה”, שלא גרמו לנו לסיים את הצלחת, אבל כן מילאו באשמה. היום ברור שבמקום להסתכל על צרות של אחרים, עדיף לפנות זמן כדי להסתכל על הצרות של עצמנו. הרי אם לא נעצור ונתבונן בהם – לעולם לא נדע איך לפתור אותם ולהמשיך הלאה.

מטרת הפסיכולוגיה החיובית להעשיר ולהעמיק את החוויה הרגשית, לא רק לצד החיובי אלא בכלל.  צער מעצים שמחה, געגוע מגדיל הערכה. בלי החור, אין את הבייגל, ובלי המר אין את המתוק. הסתכלות רק על צד אחד, מצמצמת את כלל החוויה הרגשית ומונעת את האושר האמיתי והעמוק ביותר.

מה נשמע?

בין אם זה מתוך רצון לשדר תמונה חיובית, או מתוך הרגל נטו – הפסקנו לענות את האמת לשאלה “מה נשמע?”. התרגלנו להגיד שהכל טוב ולהחניק את המציאות.

הפנמנו שלא צריך להתלונן, כי איפשהו למישהו יש חיים גרועים יותר. כל החיים אמרו לנו שמישהו איפשהו סובל או סבל יותר, אז די להתבכיין. לאט לאט למדנו להתעלם מהשיט של החיים. הקטע הוא שהחיים, די חרא. באמת. זה לא אני, זה הדלאי לאמה. 

“הכאב בלתי נמנע, אבל הסבל הוא בחירה”.

זה לא אומר להתעלם מהכאב. להיפך, הכוונה להכיר בכאב כסימן שמשהו צריך להשתנות. מטרתו לגרום לך להקשיב לסיבה שהגיע ואז – אשכרה לעשות עם זה משהו. את החלק הזה קל לשכוח, מכל מיני סיבות.

אלה שלוי אנטליס מה נשמע?

מה קורה?

החלק היפה הוא שברגע שיש  מודעות לכאב, אפשר לבחור מה לעשות איתו. 

אפשרות אחת תהיה להתעלם, להמשיך לתפקד “כרגיל” ולקוות שיעבור מתישהו, עד שנגיע לשחיקה מלאה. אפשרות אחרת תהיה להקשיב לכאב, להרגיש אותו ולבחון מה גורם לו. נניח והמנהל בעבודה עבר תפקיד בפתאומיות, והקושי בהתמודדות לא מרפה. הכרה תאפשר מציאת פתרונות להתמודדות. אולי שיחת טלפון תעזור לסגור את המעגל? אם היה מנטור, אולי צריך לעבד גם את אובדן הפוטנציאל שהלך איתו. לא משנה מה הסיפור, התעלמות לא תעזור. 

הטריק זה פשוט לשבור את האוטומט, ולא לברוח מהאמת. אז בפעם הבאה שתשאלו מישהו קרוב “מה נשמע?” תקשיבו רגע ותתייחסו לתשובה. ואם המענה יהיה “מה העניינים?”, שתפו את האמת לגבי המציאות כרגע ותהנו משייכות וחיבור אמיתיים. 

אשמח לשמוע מה דעתך בתגובות, ואם ניסית משהו מההמלצות שעלו בביס. הביסים הבאים בבאנדל יתבססו על שיחה של ד”ר ברנה בראון עם האחיות ד”ר אמילי וד”ר אמיליה נגוסקי, סופרות ” Burnout: The Secret to Unlocking the Stress Cycle”, על ניהול השחיקה ושחרור לחץ. אני מצרפת קישור לפרק בספוטיפיי, למי שרוצה להקשיב לשיחה כולה.

אשמח להמשיך את השיח כאן בתגובות, בפרטי, בסושיאל מדיה ואם תרצו – גם במשרד.

בי בינתיים 🙂

זוהי כתבה אחת מתוך סדרת כתבות על הקיום האנושי. הכתבות מבוססות על ספרים, פודקאסטים וראיונות של א.נשי מחקר ושטח מהטופ העולמי. מידע נוסף על המקורות ניתן למצוא בעמוד עוד מוטיבציה. 

הכותבת בעלת תואר BA בפסיכולוגיה וניהול, תואר MA בהתנהגות ופיתוח ארגונים, ותזה מחקרית בנושא השפעה הורית על מוטיבציה בעבודה. אפשר לקרוא על אלה עוד כאן.

כתיבת תגובה

6 דרכים להתמודד עם

שינויים בעבודה

המדריך לאימוץ שינויים בעבודה כולל:

לקבלת המדריך למייל
מלאו פרטים בטופס

אימוץ השינויים בעבודה, מאפשר התפתחות מהירה ומשמר את המוטיבציה בעבודה.

% 0

1 מתוך 3 שנסקרו בדו”ח מקינזי, דיווחו כי שינויים בעבודה בעלי השפעה שלילית על הבריאות הנפשית שלהם, עם תחושות של חרדה, דיכאון או מצוקה כללית.

שינוי הוא חלק חיובי מהחיים, ומוביל לצמיחה ושגשוג.

עדיין, כששינוי מגיע מבחוץ הוא דורש התארגנות מחודשת, גם אם הוא לטובה.

אימוץ השינוי כחלק מהשגרה, מאפשר הסתגלות מהירה למצבים חדשים. למשל, מעבר לעבודה היברידית, החלפת הנהלה או מעבר לתפקיד חדש בארגון.

במדריך תמצאו תרגילים, כלים ופרקטיקות לשינוי הגישה כלפי השינוי. כל המידע במדריך מבוסס על מחקרים אקדמיים ועבודה אמפירית בשטח.

ביס של

מוטיבציה

באנדל 1

כלים להתמודדות עם שחיקה, חיזוק מוטיבציה ושימור וולביאינג

אלה שלוי אנטליס יצירתיות