fbpx

כמו גלגל המתגלגל

cycle

הי, מה נשמע? לחץ לא מסוכן לנו, אלא ההצטברות שלו במערכת היא המסוכנת. לכן, הורדת לחץ היא הצעד הראשון בחיזוק well-being והתגברות על שחיקה. זה גם העיקרון הראשון באפקטיבייז, והבסיס לכל תהליך (אישי או קבוצתי) שאני מלווה. קודם כל אני בוחנת את המצב הקיים, ובודקת איפה אפשר להכניס קצת זמן אוויר למערכת.

למרות שהלחץ לא מסוכן, התעלמות ממנו יכולה להרוג אותך. זו הסיבה שגם אחרי (או תוך כדי) הקורונה, לחץ נשאר המגיפה הגדולה ביותר של המאה ה-21. נראה שכל מה שקורה בעולם, מזין שמן לאותה מדורה. לחץ הוא המחיר של התמודדות עם מגיפה, מלחמות והחיים עצמם. ההשלכות שלו כבר ברורות בכל מקום.

מתחת לפני השטח

בעולם של היום מילים כמו “מוטיבציה” “דאגה עצמית” ו”שחיקה” הפכו נדושות. מכל מקום קופצות פרסומות מבטיחות שהנר בריח הנכון, יביא חמלה. קולות “מקצועיים” ממליצים רק לחשוב חיובי ולראות איך האושר יגיע. זה לא נכון, ואפילו מסוכן! 

לטפל רק בפני השטח, זה לא מספיק ולא מספק.

מה שלא מטופל, משריש וגדל. אם רגשות הן מנהרה, לחץ לא מטופל הופך לעץ ענק שחוסם את כל המעבר עד שנשאר עם אפטיה וחוסר אכפתיות.

שמירה אמיתית על well-being, דורשת שינויים בשגרת החיים. הרבה פעמים תדרש עבודה פנימית עמוקה, שתביא לשינוים כלפי חוץ. מהחלק הזה קל וכיף לנו לברוח. במיוחד בעולם של היום כשדופמין מהיר משתחרר רק מפתיחת המסך.

בשביל רווחה אישית (well-being), לא מספיק רק לעקוב אחרי חשבונות חיוביים באינסטגרם. מדי פעם צריך לשנות תיעדוף של החיים, לסגור אותו ולבדוק למה פתחת אותו מלכתחילה?

עקצוץ פנימי

נמנע מהבדיקה הפנימית הזו כיוון שהרבה פעמים נברח למסך, כדי להתעלם מרגשות לא נעימים. הרי להרגיש לא נעים זה… לא  נעים. הבריחה לדופמין המהיר נעימה וממכרת. בקורס פסיכולוגיה חיובית עם ד”ר דינה ניר הגדרנו את זה כ”היי וביי”. למרות שהמוח נשטף בהמון דופמין מהיר, כשהגל חולף יש נחיתה גדולה. קצת כמו סוכר למערכת העיכול. אחרי המון זמן מסך, המוח חווה “sugar crash”. 

המוטיבציה הבסיסית בעולם, היא לנוע לקראת מה שנעים, ולהתרחק ממה שלא. כשמשהו לא נעים, הגוף מסמן לנו שצריך לזוז. זו מטרת הכאב – לגרום לנו ללכת ממה שמכאיב.

אבל מה עם גורם הכאב הוא רגש? זה הבסיס לקונפליקט התקרבות-המנעות.

רגשות קשים מדי. נחווים כאריה שתוקף מבפנים. מערכת העצבים האוטומטית לא מאמינה שנשרוד עד סוף המנהרה, מדחיקה את הרגש ומפנה אותו לגוף. אז הבטן תכאב או שנכווץ שיניים, במקום להרגיש עצב, תסכול או יגון.

יש רגשות שנחווה ב-mind, ויש כאלו שנרגיש בגוף. באנגלית יש הבדל בין emotions לבין feelings. שפה מייצרת ומייצגת מציאות, ולכן אפשר לראות את זה בביטויים כמו “זה לא יושב לי טוב בבטן”, “הלב ירד לי לתחתונים”, “הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ” בעברית. באנגלית יש “It was gut-wrenching” ו- “I swallowed my pride”. הבטן היא המוח השני, ומחוברת למערכת העצבים האוטומטית. למעשה, 90% מהסרוטונין שלנו מיוצר במעיים ומגיע למוח דרך מחזור הדם.

רגש זה חוויה רב מערכתית שמתרחשת בכל מערכת העצבים, ולכן יכול להופיע בכל מיני מקומות. אז בפעם הבאה שעולה מחשבה לא נעימה, קצת מלחיצה, אני מציעה לשים לב לאן המחשבה בורחת? אולי סיגריה? נשיכת שפה? עצירת נשימה או אינסטגרם?

אלה שלוי אנטליס

לשבת רגע

לא משנה מה התנהגות הבריחה שלך, אפשר לבחור אחרת. אספר על זה עוד בהמשך. הדבר הראשון שתמיד אפשר לעשות – הוא לבחור לא לעשות!

מול רגש לא נעים, במקום לברוח להתנהגות האוטומטית, נסו לעצור לרגע ולהכניס אוויר למערכת. ממש עם נשימה איטית לבטן; פנימה מהאף – החוצה מהפה. שבו עם הרצון עד שיעבור הלאה, בלי לעשות דבר. תראו מה קורה. זה יהיה לא נוח, אבל זה יעבור. כל מה שצריך זה לנשום. 

רגש הוא כמו גל, יש לו התחלה – אמצע – וסוף. אם נשב איתו, הוא יחלוף לבד. 

כמו הגלים בים, יגיע אחר אחריו. חוסן זה להיות הסלע הגדול בחוף, שפוגש את הגלים בסערה, בגאות ובשפל, עם ביטחון מלא שהכל יעבור. ותיכף יגיע גל אחר.

מדיטציה

אחד הכלים האהובים עלי להורדת לחץ זה מדיטציה. היא עוזרת להגמיש ולפתח את המוח, ומנקה את המערכות האוטומטיות. מדיטציה טובה זה כמו ריסטרט למוח.

יש המון סוגים, לא רק ישיבות ונשימות. בחיפוש גוגל מהיר אפשר למצוא מדיטציות צחוק, אכילה, הליכה וסקירות גוף. אם משהו לא זורם לך, אפשר פשוט להמשיך הלאה לסוג אחר. מדיטציה יכולה להיות גם התבוננות שקטה על השקיעה או נשימה עמוקה. 

בזמן תרגול המוח מבצע ניקוי עמוק, ומוציא רעלנים של הלחץ מהתא. דפוס פעולת המוח דומה לשינה עמוקה. כשכל המערכות כבויות, למעט הבסיס של גזע המוח (אחראי על הדופק והנשימה), יש איפוס של המחשבה.

בשיטת העוגנים, אני קוראת לזה זמן שקט: זמן בו המערכות שקטות. בעיניי הסוד לאיזון המערכות הפיזיולוגיות, ושחרור של לחץ שהצטבר לאורך החיים, זה הכנסה של עוגני זמן שקט לשגרה. 

כדי לא להוסיף משימות ועומס למערכת, עשר דקות בשבוע זה אחלה נקודת התחלה. אחרי שתתחילו תרצו לבד עוד ועוד.

להתגלגל עם הרגשות

“את אומנם מתוקה” אמא שלי הייתה אומרת “אבל לא עשויה מסוכר. קצת גשם לא יהרוס אותך”. כל רגש הוא גל, עם התחלה – אמצע – וסוף. גם אם הוא לא נוח, זה רק רגש. הוא לא יאכל אותך. אפשר להתמודד עם חוסר נוחות, ולגלות כוחות פנימיים חדשים. 

כמו תמיד, אשמח לשמוע בתגובות, במייל פרטי, בסושיאל (ואם תרצו – במשרד) אם לקחתם הלאה משהו מהכתבה? איך זה השפיע?

לאורך השבוע הקרוב, נסו למצוא משהו לא לעשות כדי להפסיק לברוח מרגשות. איך לדעתך תשפיע אי העשייה?

ביי בינתיים.

זוהי כתבה אחת מתוך סדרת כתבות על הקיום האנושי. הכתבות מבוססות על ספרים, פודקאסטים וראיונות של א.נשי מחקר ושטח מהטופ העולמי. מידע נוסף על המקורות ניתן למצוא בעמוד עוד מוטיבציה. 

הכותבת בעלת תואר BA בפסיכולוגיה וניהול, תואר MA בהתנהגות ופיתוח ארגונים, ותזה מחקרית בנושא השפעה הורית על מוטיבציה בעבודה. אפשר לקרוא על אלה עוד כאן.

כתיבת תגובה

6 דרכים להתמודד עם

שינויים בעבודה

המדריך לאימוץ שינויים בעבודה כולל:

לקבלת המדריך למייל
מלאו פרטים בטופס

אימוץ השינויים בעבודה, מאפשר התפתחות מהירה ומשמר את המוטיבציה בעבודה.

% 0

1 מתוך 3 שנסקרו בדו”ח מקינזי, דיווחו כי שינויים בעבודה בעלי השפעה שלילית על הבריאות הנפשית שלהם, עם תחושות של חרדה, דיכאון או מצוקה כללית.

שינוי הוא חלק חיובי מהחיים, ומוביל לצמיחה ושגשוג.

עדיין, כששינוי מגיע מבחוץ הוא דורש התארגנות מחודשת, גם אם הוא לטובה.

אימוץ השינוי כחלק מהשגרה, מאפשר הסתגלות מהירה למצבים חדשים. למשל, מעבר לעבודה היברידית, החלפת הנהלה או מעבר לתפקיד חדש בארגון.

במדריך תמצאו תרגילים, כלים ופרקטיקות לשינוי הגישה כלפי השינוי. כל המידע במדריך מבוסס על מחקרים אקדמיים ועבודה אמפירית בשטח.

ביס של

מוטיבציה

באנדל 1

כלים להתמודדות עם שחיקה, חיזוק מוטיבציה ושימור וולביאינג

אלה שלוי אנטליס יצירתיות