למידה והתפתחות הן חלק מדרך החיים שלי, ולכן אני תמיד מחפשת וקוראת מאמרים מעניינים. מדי פעם אני פוגשת כאלו ששווה לתרגם, כדי לקרב בין חוד החנית של המחקר אל השטח. במאמר שפורסם ב-Positive Psychology, מצאתי הסבר נהדר, עשיר ומקיף (כלומר ארוך) של תיאוריית המכוונות העצמית וחשיבות המוטיבציה הפנימית. אני ממליצה לקרוא אותו עם דף ועט ליד כדי לכתוב תובנות שאולי יעלו תוך כדי. סיכמתי כאן את עיקרי הדברים, במיוחד בהקשר לעולם העבודה. שילבתי דוגמאות שפגשתי כדי להוריד עוד אל הקרקע, וערכתי קצת את הדברים, אבל העיקר נשאר.
שתהיה קריאה מהנה
למה מוטיבציה פנימית חשובה - המאמר המתורגם
המונח “מכוונות עצמית” נפוץ בהקשרים דיפלומטיים ופוליטיים, כדי לתאר תהליך שמדינה עוברת כדי לבסס את עצמאותה. עם זאת, למכוונות עצמית משמעות נוספת, יותר אישית ורלוונטית מבחינה פסיכולוגית בימים אלו:
יכולת או תהליך קבלת החלטות עצמיות ושליטה עצמית בחיים.
מכוונות עצמית היא חלק חיוני מהרווחה הפסיכולוגית (psychological well-being). די ברור שתחושת שליטה בחיים מועדפת על כולנו. מעבר לשליטה בגורל העצמי, תיאוריית המכוונות העצמית רלוונטית למי שרוצה לקדם ולכוון את החיים.
תוכן עניינים
מה זה תאוריית המכוונות העצמית?
תיאוריית המכוונות העצמית, או SDT בקצרה, מקשרת בין אישיות, מוטיבציות אנושיות ותפקוד אופטימלי. היא מבחינה בין שני סוגים עיקריים של מוטיבציה – פנימית (אינטרינזית) וחיצונית (אקסטרינזית). לפי התאוריה, שתיהן מהוות כוחות חזקים בעיצוב מי שאנו ואיך שנתנהג.
התיאוריה צמחה מהמחקר של דצ’י וריאן על מוטיבציה, בעשורים 1970 ו-1980, למרות שמאז גדלה והתרחבה.
לפי התאוריה של דצ’י וריאן, יש לנו בגדול שני סוגי מוטיבציות: חיצונית ופנימית. כשאין מוטיבציה כלל, זה נקרא א-מוטיבציה.
מוטיבציה חיצונית
דחף להתנהג בדרכים מסוימות, המבוסס על מקורות חיצוניים ונובעת מתגמולים חיצוניים. מקורות כאלו כוללים מערכות ציון, הערכות עובדים, תגמולים ואותות כבוד, והכבוד והערכה של אחרים.
מוטיבציה פנימית
מגיעה מתוכנו. קיימים דחפים פנימיים, שמעוררים השראה להתנהג בצורה מסוימת. אלו כוללים את ערכי הליבה, תחומי העניין ותחושת המוסר האישית שלנו.
בגדול, מוטיבציה פנימית תביא להתנהגות שמתאימה למי שנרצה להיות (“עצמי אידיאלי”), בעוד החיצונית תוביל לעמידה בסטנדרטים חיצוניים. לכן באופן כללי כשנרצה להשפיע על התנהגות של אחרים, עדיף לא לתגמל בפרסים, כסף או תשבוחות, אלא להדגיש את הרצון או המשמעות האישיים. בהמשך נבין שהתמונה יותר מורכבת, ושיש המון גורמים משפיעים. ואפשר גם להעביר תהליך הפנמה ולשנות את המוטיבציה המובילה את העשייה. ובכלל, יש מצבים שמוטיבציות חיצוניות יותר יספיקו. אז אני מוסיפה * קטנה ליד הכלל הזה כי הכל תלוי. למרות שזה די אינטואיטיבי – עדיף לשכנע מתוך רצון ולא פחד.
הבחנה חשובה נוספת, יורדת רזולוציה נוספת ומסתכלת על מקור הויסות (פנימי/חיצוני) ומוקד היזימה הנתפס.
ככל ששני המימדים ההלו מופנמים, ונמצאים בהלימה לתחושת העצמי, כך ננוע (ונניע אחרים) לכיוון המוטיבציות האוטונומיות. אלו מנצלות את חוזקות האישיות כדי להביא לתפקוד אופטימלי.
כמובן שיש הבדל בין משימה שמבוצעת מתוך הנאה או הבנת החשיבות, לעומת כזו המבוצעת מתוך פחד מעונש או חיפוש אישור חיצוני והגנה על האגו. המוטיבציות האוטונומיות (מסומנות בירוק בתמונה שבהמשך), מובילות ליותר well-being, בעוד מוטיבציות נשלטות (מסומנות בצהוב בתמונה שבהמשך), מגבירות תחושות של ויתור עצמי ולחץ.
המודל, הטווח והרצף של מכוונות עצמית
אנו חיות מורכבות, ולעיתים נדירות מונעות רק מסוג אחד של מוטיבציה. במהלך יום אחד נפגוש אינספור מטרות, תשוקות ורעיונות שונים, שמגלים לנו את הצרכים והרצונות שלנו. כמובן שהסביבה שלנו מאוד משפיעה, וכך הרצון למלא אחר בקשה של אבא לעזור במשהו, עשויה להתנגש עם הרצון ללכת לחדר הכושר. ויכול להיות שהכל יתוסכל על ידי הצורך ללכת למשרד במקום כל אחד מהדברים האלה.
בדיוק בגלל זה ה-SDT ממקמת את המוטיבציות על רצף של מכוונות עצמית. השאלה הנשאלת היא: עד כמה העשייה נבעה מתוכי ועד כמה מאילוצים חיצוניים?
כשהסיבה לעשייה חיצונית לחלוטין (מקור ויסות חיצוני ואין תחשות בחירה) אין מכוונות עצמית. כשהסיבה לעשייה פנימית לחלוטין (מקור ויסות פנימי ותחושת בחירה גבוהה) יש מכוונות עצמית מלאה.
א-מוטיבציה
אין שום מכוונות עצמית, אין שום דחף או רצון לדבר עליו. אין שום מעורבות עם העשייה, ואפשר להגיד שהמאפיינים הם אדישות, חוסר תחושת ערך לעשייה או להשפעה שלי על העשייה. אין טעם לנסות בכלל.
במצב הזה – הכי חשוב לעשות משהו מסיבה כלשהי. כל דבר שיזיז אותנו מהמקום הזה על פני ציר המוטיבציות מבורך ושווה לנסות.
מוטיבציות חיצוניות
בקבוצה הזו נמצאות מוטיבציות עם מקור ויסות ומנגנוני שליטה חיצוניים, שמופנמים לאורך זמן.
מוטיבציה חיצונית:
נשענת על צייתנות, קונפורמיות, תגמולים ועונשים חיצוניים. דורשת פיקוח ובקרה תמידיים, ומעוררת פחד. היא מאופיינת בתסכול צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, ולאורך זמן לא באמת עובדת. כולנו פגשנו את שיטת המקל והגזר ואיך היא גרמה לנו להרגיש.
מוטיבציה מופנמת:
למרות שהמוטיבציה עדיין חיצונית, ההיא כבר מונעת על ידי שליטה עצמית. הקול הביקורתי הופנם והעונש מגיע מבפנים. או שאולי רק הפחד מהעונש מספיק.
עם רמות לחץ כרוני גבוהות, זה מתכון לשחיקה מהירה. על ידי הגברת מיקוד השליטה הפנימי, אפשר ועדיף לעבור לרמת המוטיבציה הבאה.
מוטיבציה הזדהותית:
למרות שעדיין חיצונית, היא כבר נשענת על הזדהות עם משהו שהעשייה מייצגת.
אין הלימה בין תחושת העצמי לבין העשייה, אבל יש רצון לצמצם את הפער ביניהם וזה יהיה הדלק שיניע את ביצוע המשימה. הפער בין מי שאני למה שאני עושה מהווה מקור לחץ כרוני פנימי, ולכן עדיף לפעול לצמצום הפער.
זה נהיה טריקי להסביר אז בואו ניקח דוגמא עובדת בחנות שצריכה לנקות אבק מהמדפים, למרות שעשתה את זה אתמול ואין לה כוח ואף אחד לא רואה.
אולי תבצע את המשימה כי יש מצלמות בחנות שהמנהלת בודקת (מוטיבציה חיצונית או מופנמת), ואז כנראה תרחף מעל המוצרים ותנקה “למראית עין”. בלב אולי תקלל את המנהלת, החנות והחברה ו… איזה סוג של שירות היא תיתן ללקוחה הבאה?
אולי תעשה זאת כדי שהמנהלת תחשוב שהיא עובדת טובה או לא תפטר אותה (מוטיבציה הזדהותית), כנראה תשקיע יותר בניקיון, אבל רק במה שנראה לעין ולא תגדיל ראש. המשימה תבוצע, אולי באופן חלקי ואולי ברמה כמעט מספקת.
מוטיבציות פנימיות
מאופיינות בתחושת הלימה בין העשייה לבין תחושת העצמי. הפער בין מי שאנחנו באמת למה שאנחנו עושים מצטמצם, בזכות המענה על כל אחד משלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים.
מוטיבציה אינטגרטיבית:
מונעת משילוב של ויסות חיצוני ופנימי. למשל, העובדת תנקה את המדף כי היא מבינה את החשיבות של המשימה בנראות וחוויית הלקוח, ולמרות הבאסה, כנראה תשקיע ותוודא שהמשימה מבוצעת בהצלחה. זה אולי ייקח לה זמן והיא תדחה אותה עד כמה שתוכל – אבל בסוף היא תבצע אותה. אני שמה פה * גדולה, כי אולי זה מספיק לנו בתחומי חיים מסוימים.
לא הכל בחיים מהנה, וכדי להגיע למטרות ארוכות צריך להתגבר על המון מכשולים.
המוטיבציה האינטגרטיבית מתמקדת במטרה הרחוקה, ורואה את החשיבות של המשימה הקטנה בדרך אליה. זה דלק די חזק אם תשאלו אותי.
מוטיבציה פנימית:
הסיבה לעשייה היא רצון פנימי מלא, העשייה עצמה מהנה, מעניינת ומערבת חלקים עמוקים בזהות העצמית. נניח שהמוכרת היא גם הבעלים של החנות, שמבינה את החשיבות במעבר יומי על המוצרים ובדיקת תקינות המלאי והתצוגה. כנראה שהיא תנקה את המדפים בצורה שונה מאוד ובטח תבדוק את התוקף, תסובב את התוויות לחזית אחידה ותרווח בצורה שווה. לאורך ביצוע המשימה ובכל פעם שתסתכל על המדף, היא תרגיש סיפוק וגאווה ותדע שהיא עושה את הכי טוב שהיא יכולה.
למרות שאי אפשר להנות מכל דבר בחיים, ויש חשיבות אדירה להתמודדות עם עשייה לא מהנה, שתי סוגי המוטיבציות הפנימיות מניעות אותנו לסיפוק שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים. אני קוראת לזה ביסלי של מוטיבציות, כי הצרכים כל כך מסורגים אחד בשני, שקשה לדבר על אחד בלי להשפיע על השני.
צרכים פסיכולוגיים בסיסיים
תאוריית המכוונות העצמית מדברת על שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, שהם גורם משפיע, תוצאה ומאפיין של מוטיבציות פנימיות.
כמו ביסלי גריל, הן תלויות ונשענות אחת בשניה.
מידת התמיכה לעומת תסכול כל אחד משלושת הצרכים הללו משפיעה על רמות המוטיבציות הפעילות בכל דבר.
אוטונומיה
הצורך להרגיש שאנו שולטים בגורל ושיש לנו מידה מסוימת (גם אם נמוכה) של שליטה על חיינו. התחושה שההתנהגות שלנו בשליטתנו.
מסוגלות
צורך שנוגע בהישגים, ידע וכישורים שלנו. הצורך לבנות יכולות ולפתח מומחיות במשימות שחשובות לנו. מגיעה דרך ההבנה שניתן להתמודד עם אי הצלחה במשימה.
שייכות
הצורך האנושי בחיבור לאחרים, למשהו גדול יותר. יכול להתבטא בשייכות שלי למשימה, לקבוצה או לעצמי.
לפי המפתחים של SDT, דצ’י וריאן, הבדלים בינאישיים באישיות נובעים מרמות משתנות בהן כל צורך סופק (או תוסכל) לאורך החיים.
את ההבדלים בין אנשים נראה על שני צירים עקריים: כיווני סיבתיות ושאיפות בחיים (Deci & Ryan, 2008).
כיווני סיבתיות:
איך אנשים מסתגלים ומכוונים את עצמם ביחס לסביבה, ולרמת המכוונות העצמית שלהם באופן כללי. כלומר, איך אנחנו מגיבים למצבים בחיים. הם זיהוו שלושה כיווני סיבתיות:
- אוטונומי: כל שלושת הצרכים הבסיסיים מסופקים. יש תחושה שאנחנו עושים מה שרוצים, יכולים ומעוניינים לעשות.
- נשלט: מסוגלות ושייכות מסופקות במידה מסוימת, אך אין אוטונומיה. כתוצאה מזה נעשה מה שצריך וה”ווייב” ייקבע לפי מידות השייכות והמסוגלות.
- בלתי אישי/סתמי (Impersonal): אף צורך בסיסי לא מסופק. אין לנו שום עניין בעשייה וכנראה נמנע ממנה כמה שנוכל.
שאיפות או מטרות חיים:
מה שמנחה את ההתנהגות שלנו. באופן כללי יהיו באחת משתי קטגוריות של מוטיבציה שהוזכרו קודם: פנימית או חיצונית.
דוגמאות לשאיפות חיצוניות הן עושר, תהילה ואטרקטיביות מטרות חיים. דוגמאות למטרות פנימיות יכולות להיות שייכות לקבוצה, פרודוקטיביות והתפתחות אישית (Deci & Ryan, 2008).
שאיפות ומטרות חיים מניעות אותנו, אך נחשבות לתשוקות נלמדות ולא צרכים בסיסיים כמו אוטונומיה, מסוגלות ושייכות.
עד כאן זה הבסיס לתאוריית המכוונות העצמית (SDT). החידושים שהיא הביאה הניבו עוד תתי תאוריות, שהרחיבו והעמיקו את הבנת המניעים לעשייה אנושית.
בואו נכנס למבט מעמיק:
הבנת המוטיבציה לעומק
כדי להבין ניואנסים של מוטיבציה פנימית וחיצונית, ה-SDT מציגה שתי תתי תאוריות; תאורייה ההערכה הקוגניטיבית (CET) ותאוריית האינטגרציה האוגניזמית (OIT).
ביחד הן מסבירות את המוטיבציה הפנימית ביחס למרכיבים חברתיים וסביבתיים (Deci & Ryan, 2000).
תאוריית ההערכה הקוגנטיבית (CET)
לפי תאוריית ההערכה הקוגנטיבית (CET), השפעה על גורמים חברתיים וסביבתיים, כך שיענו על צרכים פסיכולוגיים של מסוגלות ואוטונומיה יביאו גבוהות של מוטיבציה פנימית. אירועים, פרסים, תקשורת ומשוב שמחזקים מסוגלות בזמן ביצוע פעילות, יגבירו מוטיבציה פנימית כלפי אותה פעילות.
אם נחזור לדוגמה של העובדת בחנות, מתן משוב חיובי על שימת הלב לפרטים בעת הניקיון, תחזק את המוטיבציה הפנימית של העובדת כלפי נקיון המדפים.
כדי לבחון את הקשר של תמיכה בצרכים אוטונומיה ומסוגלות למוטיבציות שלנו, דצ’י ביצע מחקר שבחן את ההשפעה של תגמולים חיצוניים על המוטיבציה הפנימית. התוצאות הראו שכשניתן תגמול חיצוני (למשל, כסף) על עשיית משהו, בסופו של דבר נבדקים הראו פחות עניין והיו פחות סבירים לחזור על המשימה, בהשוואה לנבדקים שלא קיבלו תגבול על אותה פעילות.
התוצאות שיקפו התנהגות שהיתה מונעת מבפנים והפכה לנשלטת על ידי תגמולים, שהובילו לתחושת אוטונומיה מוחלשת. הסרטון הבא של RSA Animate מסביר את הנקודה הזו בצורה יפה.
תאוריית אינטגרציה אורגניזמית (OIT)
לפי תיאוריית האינטגרציה האורגניזמית (OIT) מתארת את הקשר בין מידת האוטונומיה למוטיבציות החיצוניות.
המוטיבציה החיצונית משתנה בהתאם לרמת ההפנמה והאינטגרציה של הערך של הפעילות או המשימה.
הפנמה = עד כמה הערך של הפעילות מורגש.
אינטגרציה = תהליך השתנות אישית שמעביר את מקור הויסות החיצוני לגרסה של ויסות פנימי (Ryan & Deci, 2000).
אם נחזור לעובדת שלנו בחנות, הפנמה תהיה הבנה שחשוב לנקות אבק כדי לשפר את חווית הלקוח. אינטגרציה היא המידה בה היא מרגישה שבחרה לנקות את האבק בעצמה.
אם כן, OIT מציעה לנו פרספקטיבה גדולה יותר על רמות שונות של מוטיבציה חיצונית. בעצם, אפשר לשנות את סוג המוטיבציה גם בלי לשנות את העשייה עצמה, רק על ידי הבנת הערך של המשימה ובחירה לבצע אותה.
דוגמאות ל-SDT בפסיכולוגיה
4 מאפיינים עיקריים של מכוונות עצמית הם:
- אמונה שיש שליטה (מסוימת) על החיים האישיים.
- לקיחת אחריות עבור ההתנהגות (קבלת קרדיט ואשמה כשראוי).
- הנעה עצמית במקום מתוך סטנדרטים של אחרים.
- בחירת פעולות על סמך ערכים ומטרות אישיים.
כדי להבין איך זה נראה בשטח, הדרך הטובה ביותר היא שימוש בדוגמאות.
למשל, מנהל שלא עמד ביעדים השנתיים עם מכוונות עצמית גבוהה יקח אחריות על התוצאות. הוא יאמין שיש ל ו שליטה על התוצאות, וכנראה יחשוב מה יכל לעשות אחרת כדי לעמוד ביעדים. בעתיד יפעל אחרת ויתקן את הכשלים שהובילו אותו לחוסר הצלחה. תוכנית הפעולה שלו תהיה זהה ללא קשר לפידבק מההנהלה הבכירה, כיוון שהוא מונע מרצון פנימי למצוינות ולמידה.
אבל אם אותו מנהל בעל מכוונות עצמית נמוכה, עם תחושה שהיא קורבן של הנסיבות, סביר שיאשים מישהו או משהו בחוסר ההצלחה ויספק מגוון תירוצים לאי העמידה ביעדים. גם אם אכפת לו מהביצועים, זה מתוך רצון לזכות באישור חיצוני (מוניטין חיובי או המנעות מפיטורין) ויביא לעלייה במתח הכרוני.
מי שבחרו בתפקיד כי הוא מעניין ומהנה מציגים מכוונות עצמית. לעומת זאת, אלו שבחרו בתפקיד נוצץ עם מעמד נחשק, מציגים מכוונות עצמית נמוכה.
יש כאן דפוס: אלו שיקחו אחריות על המעשים ויפעלו בהלימה לערכים ומטרות אישיים – יהיו מכוונים עצמית. אלו שיאשימו אחרים, יראו עצמם כקורבנות ויעשו דברים לאישור או הכרה חיצונית – לא.
מדידת מוטיבציות
אפשר למדוד ולאמוד סוגי מוטיבציה בהקשרים שונים. אם תרצו להשתמש בשאלונים או מדדים רשמיים ומתוקפים, האתר הזה הוא מקור מעולה. ניתן להשתמש בכלים שבו בחופשיות, למטרות אקדמיות או לצרכי מחקר.
! שימו לב שכדי להשתמש בהם לצורכי מסחריים, יש לבקש רשות מהחוקרים אדוארד ל. דצ’י וריצ’רד מ. ריאן.
באתר תמצאו 17 שאלונים שקשורים באופן ישיר או עקיף לתאוריית המכוונות העצמית. השאלונים כולם מפורטים לעומק במאמר המקורי.
תאורית המכוונות העצמית ומטרות
ל-SDT יש הרבה מה לומר על מטרות ושאיפה למטרה.
בגדול התאוריה מחלקת מטרות לשני מרכיבים:
- תוכן – הדבר אליו נשאף
- תהליך – הסיבה שבגלל נשאף אל המטרות שלנו.
שניהם חשובים באותה המידה ומשפיעים על המוטיבציה וה-Well-being שלנו.
למעשה, מחקרים מצאו כי מידת האוטונומיה בהשגת המטרות היא המנבא המשמעותי ביותר ל-well-being הכללי שלנו.
אפשר להגביר מוטיבציה פנימית על ידי השגת המטרה “בדרך שלנו”, ולא לפי מערכת מגבלות נוקשה וחיצונית, גם כשהמטרה חיצונית, כמו עושר או תהילה. שביעות הרצון והמימוש העצמי גבוהים יותר כשהרצון להשיג את המטרה מגיע מסיבות חופשיות ומבוצע בשיטות שלנו.
עשרות מחקרים בתחום ה-SDT והשגת מטרות אישרו את הקשר בין הצלחה ואוטונומיה, והראו שהצלחה יותר סבירה כשהמטרות שלנו פנימיות ומיועדות לספק את הצרכים הבסיסיים. יותר סביר שנצליח עם סביבה אמפטית ותומכת, ולא שולטת ומצווה (Koestner & Hope, 2014).
תיאוריית המכוונות העצמית ומוטיבציה בעבודה
ה-SDT יצרה כמה תובנות חשובות על מוטיבציה בעבודה. הייחודיות שלה בכך שהיא מסתכלת על חוזק המוטיבציות הפנימיות, במקום סך המוטיבציה הכללי. (Gange & Deci, 2005).
מחקרים מצאו קשר חיובי בין תמיכה באוטונומיה מצד ההנהלה והביצועים של העובדים.
בנוסף, אוטונומיה של המנהלים הובילה לרמות גבוהות יותר של סיפוק צרכים בסיסיים עבור העובדים. זה בתורו מחזק שביעות רצון בעבודה, הערכות ביצועים, עקביות, קבלת שינויים ארגוניים והסתגלות פסיכולוגית. בקיצור – כל הדברים הטובים!
לבסוף, מחקרים גם קישרו בין מנהיגות מעצבת או טרנספורמטיבית לאוטונומיה של העובדים (Gange & Deci, 2005).
יישום בשטח
באופן ברור, ל-SDT יישומים הכרחיים לעולם העבודה, בעיקר:
- זהירות עם תגמולים חיצוניים:
מעט מדי יובילו לתחושת חוסר הערכה, תגמול או הכרה הולמים. יותר מדי יעצרו את המוטיבציה הפנימית. - תמיכת הנהלה בצרכים בסיסיים של העובדים, במיוחד באוטונומיה:
זה מוביל לעובדים יותר שמחים ובעלי מסוגלות גבוהה יותר, ומשפר תוצאות ארגוניות. - הגברת אוטונומיה לצוותי הנהלה:
כדי להגביר אוטונומיה בקרב העובדים שלהם. נמצא שזה משפר ביצועים ומחויבות ארגונית. כל הדברים הטובים שארגונים רוצים לשפר! - לעודד עובדים לקבוע לעצמם מטרות: נמצא שכך המטרות יותר מניעות לעשייה ויש סבירות גבוהה יותר שיבוצעו בהצלחה, ביחס למטרות המועברות ישירות מההנהלה.
איך לעודד מכוונות עצמית?
זה אולי נראה טריקי, ללמד מכוונות עצמית, כיוון שהיא מונעת מבפנים ולא על ידי אחרים. עדיין, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לאחרים (ולנו) לפתח מכוונות עצמית. באופן ספציפי, הגברה או עידוד של כל אחד מהדברים ברשימה הבאה ישפר את המכוונות העצמית (Wehmeyer, 2002):
- מודעות עצמית וידע-עצמי
- הצבת מטרות
- פתרון בעיות
- קבלת החלטות
- יכולת לתמיכה עצמית
- יכולת לייצר תוכניות פעולה להשגת המטרות
- ויסות עצמי וכישורי ניהול עצמי
המאמר שכאן מרכז 21 פעילויות אפשריות לקידום מכוונות עצמית. אם הוא לא ענה על מה שרצית, אשמח לייעץ ולכוון למציאת התמהיל המדויק, כדי להתחבר למקורות המוטיבציה הפנימית בצורה הטובה ביותר.
ספרים מומלצים
יש המון מקורות שיכולים לעזור להכיר את התאוריה ועולם ה-SDT, כולל כמה ספרים נהדרים. כמה מהפופולריים והמשמעותיים ביותר בתחום המכוונות העצמית הם:
- Self-Determination Theory: Basic Psychological Needs in Motivation, Development, and Wellness by Richard M. Ryan and Edward L. Deci (Amazon)
- Why We Do What We Do: Understanding Self-Motivation by Edward L. Deci and Richard Flaste (Amazon)
- Self-Determination Theory in the Clinic: Motivating Physical and Mental Health by Kennon M. Sheldon, Geoffrey Williams, and Thomas Joiner (Amazon)
- Handbook of Self-Determination Research by Edward L. Deci and Richard M. Ryan (Amazon)
- The Oxford Handbook of Work Engagement, Motivation, and Self-Determination Theory by Marylene Gagne (Amazon)
- Intrinsic Motivation and Self-Determination in Human Behavior by Edward L. Deci and Richard M. Ryan (Amazon link)
- The Theory of Self-Determination by Fernando R. Tesón (Amazon)
- Self-Determination Theory in Practice: How to Create an Optimally Supportive Health Care Environment by Jennifer G. La Guardia (Amazon)
ציטוטים על מכוונות עצמית
במאמר אספו כמה ציטוטים שקשורים למכוונות עצמית. האם חלק מהדהדים עם הדעה האישית שלכם על הנושא?
"הרעיון שלי על פמיניזם הוא מכוונות עצמית, ופתיחות הקצה שבה: כל אישה בעלת זכות להפוך לעצמה, ולעשות מה שהיא צריכה לעשות."
כולנו בעלי היכולת להתפתחות אישית. אנו גם בעלי יכולת להרס עצמי. הדרך בה אנו בוחרים לפסוע - לרדוף אחרי אור או חושך - היא הסיפור שאנו לוקחים אל הקבר."
"מעל הכל, היי הגיבורה של חייך, לא הקורבן."
"שלוט בגורלך או שמישהו אחר יעשה זאת."
מסר סיכום
אני מקווה שנהנית מהקריאה. תאוריית המכוונות העצמית נהדרת ובעלת יכולת מרשימה לנבא תוצאות של התנהגויות, על סמך המוטיבציות להתנהגות (לפחות חלקית). עם זאת, הערך האמיתי שלה טמון בהבנה טובה יותר של העצמי.
כשאנו מכירים את ערכי הליבה האישיים והמטרות הפנימיות מיושרות איתם, אנחנו יותר מאושרים.
הגישה הזו עוזרת לקבל החלטות טובות יותר שנובעות מתוכנו, במקום לשאוף למטרות חיצוניות.
אם תקחו דבר אחד מהמאמר, הלוואי שיהיה זה שלכל אחת ואחד מאיתנו יש יכולת מלאה לקבל החלטות ולמצוא את הדרך שלנו בעולם. הסיכוי להצלחה גדול יותר, כל עוד המרדף אחרי המטרות מונחה מערכים אותנטיים ותשוקות.
מה דעתך על תאוריית המכוונות העצמית? האם לדעתך מוטיבציה פנימית תמיד אפקטיבית יותר מחיצונית? איזה סוגי מוטיבציות יותר מניעים אותך? אשמח שתשתפו אותי בתגובות.
תודה על הקריאה – ואני כמובן זמינה לכל שאלה ומחשבה.
- Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The “what” and “why” of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological Inquiry, 11, 227-268.
- Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2008). Self-Determination Theory: A macrotheory of human motivation, development, and health. Canadian Psychology/Psychologie Canadienne, 49, 182-185.
- Gagné, M., & Deci, E. L. (2005). Self-determination theory and work motivation. Journal of Organizational Behavior, 26, 331-362.
- Koestern, R., & Hope, N. (2014). A self-determination theory approach to goals. In M. Gagne (Ed.) The Oxford Handbook of Work Engagement, Motivation, and Self-Determination Theory.
- Ryan, R. M., & Deci, E. L. (1985). Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York, NY, US: Plenum Press.Wehmeyer, M. L. (2002). Self0determination and the education of students with disabilities. ERIC EC Digest #E632. Retrieved from http://www.hoagiesgifted.org/eric/e632.html
אולי גם זה יעניין אותך...
