fbpx

למה מכוונות עצמית ומוטיבציה חשובות?

be bright be you

למידה והתפתחות הן חלק מדרך החיים שלי, ולכן אני תמיד מחפשת וקוראת מאמרים מעניינים. מדי פעם אני פוגשת כאלו ששווה לתרגם, כדי לקרב בין חוד החנית של המחקר אל השטח. במאמר שפורסם ב-Positive Psychology, מצאתי הסבר נהדר, עשיר ומקיף (כלומר ארוך) של תיאוריית המכוונות העצמית וחשיבות המוטיבציה הפנימית. אני ממליצה לקרוא אותו עם דף ועט ליד כדי לכתוב תובנות שאולי יעלו תוך כדי.  סיכמתי כאן את עיקרי הדברים, במיוחד בהקשר לעולם העבודה. שילבתי דוגמאות שפגשתי כדי להוריד עוד אל הקרקע, וערכתי קצת את הדברים, אבל העיקר נשאר.

שתהיה קריאה מהנה 

למה מוטיבציה פנימית חשובה - המאמר המתורגם

המונח "מכוונות עצמית" נפוץ בהקשרים דיפלומטיים ופוליטיים, כדי לתאר תהליך שמדינה עוברת כדי לבסס את עצמאותה. עם זאת, למכוונות עצמית משמעות נוספת, יותר אישית ורלוונטית מבחינה פסיכולוגית בימים אלו:

יכולת או תהליך קבלת החלטות עצמיות ושליטה עצמית בחיים.

מכוונות עצמית היא חלק חיוני מהרווחה הפסיכולוגית (psychological well-being). די ברור שתחושת שליטה בחיים מועדפת על כולנו. מעבר לשליטה בגורל העצמי, תיאוריית המכוונות העצמית רלוונטית למי שרוצה לקדם ולכוון את החיים.

תוכן עניינים

מה המשמעות של תיאוריית המכוונות העצמית?

תיאוריית המכוונות העצמית, או SDT בקצרה, מקשרת בין אישיות, מוטיבציות אנושיות ותפקוד אופטימלי. היא מבחינה בין שני סוגים עיקריים של מוטיבציה – פנימית (אינטרינזית) וחיצונית (אקסטרינזית). לפי התאוריה, שתיהן מהוות כוחות חזקים בעיצוב מי שאנו ואיך שנתנהג.

התיאוריה צמחה מהמחקר של דצ'י וריאן על מוטיבציה, בעשורים 1970 ו-1980, למרות שמאז גדלה והתרחבה.

לפי התאוריה של דצ'י וריאן, מוטיבציה חיצונית היא דחף להתנהג בדרכים מסוימות, המבוסס על מקורות חיצוניים ונובעת מתגמולים חיצוניים. מקורות כאלו כוללים מערכות ציון, הערכות עובדים, תגמולים ואותות כבוד, והכבוד והערכה של אחרים.

one step forward

לעומת זאת, מוטיבציה פנימית מגיעה מתוכנו. קיימים דחפים פנימיים, שמעוררים השראה להתנהג בצורה מסוימת. אלו כוללים את ערכי הליבה, תחומי העניין ותחושת המוסר האישית שלנו.

זה נראה כאילו הן מנוגדות לחלוטין – כשמוטיבציה פנימית מניעה התנהגות שהולמת ל"עצמי האידיאלי", בעוד החיצונית מובילה אותנו להתאים לסטנדרט של אחרים. אבל, יש עוד הבחנה חשובה בין סוגי המוטיבציות – האם זו מוטיבציה אוטונומית או נשלטת?

מוטיבציה אוטונומית מגיעה ממקורות פנימיים וחיצוניים, כשהפעילות מתאימה לתחושת העצמי, ויש הזדהות עם הערך של העשייה. מוטיבציה נשלטת מורכבת מויסות חיצוני – נבחר להתנהג ולפעול, מתוך רצון לתגמול חיצוני או פחד מעונש.

מאידך, ויסות מופנם מתאר מוטיבציה לעשות מתוך "ערכים ופעילויות שהופנמו חלקית". למשל, הימנעות מאשמה, חיפוש אישור והגנה על האגו.

עשייה ממוטיבציה אוטונומית, תגביר תחושת מכוונות עצמית ואוטונומיה. עשייה ממוטיבציה נשלטת, תגביר תחושת לחץ להתנהג בצורה מסוימת. וכתוצאה מכך, נחווה מעט עד אפס אוטונומיה.

המודל, הטווח והרצף של מכוונות עצמית

אנו חיות מורכבות שלעיתים נדירות מונעות רק מסוג אחד של מוטיבציה. מטרות, תשוקות ורעיונות שונים, מגלים לנו מה אנו צריכים. לכן, מאוד עוזר לחשוב על מוטיבציה כרצף שנע בין "ללא מכוונות עצמית" ועד "מכוונות עצמית מלאה".

רצף המוטיבציות בתאורית המכוונות העצמית

בצד השמאלי של הספקטרום, יש את ה"א-מוטיבציה", בה אין שום אוטונומיה, אין שום דחף לדבר עליו וכמעט אין מענה על צרכים. באמצע, יש כמה רמות של מוטיבציה חיצונית.

צעד אחד לימין מ"א-מוטיבציה", נמצא ויסות חיצוני, בו מוטיבציה היא אך ורק חיצונית ונשלטת על ידי צייתנות, קונפורמיות, תגמולים ועונשים חיצוניים. 

הרמה הבאה של מוטיבציה חיצונית היא ויסות הפנמתי (Intojected), בו המוטיבציה חיצונית במידה מסוימת ומונעת על ידי שליטה עצמית, מאמצים להגן על האגו, תגמולים ועונשים פנימיים.

בויסות הזדהותי (Identified), המוטיבציה חיצונית במידה מסוימת ומבוססת על ערכים מודעים ומה שבעל חשיבות אישית.

הצעד האחרון של מוטיבציה חיצונית הוא ויסות משולב (Integrated), בו מקורות חיצוניים ותשוקות למודעות עצמית מנחים את ההתנהגות.

הקצה הימני של הרצף מראה מצב בו ההנעה לחלוטין ממקורות פנימיים. בויסות פנימי, אדם מונע ומכוון באופן עצמי. הואמונע מעניין, הנאה וסיפוק אינהרנטי להתנהגות או פעילות שמבוצעת כרגע.

למרות שמכוונות עצמית היא באופן כללי מטרה לאנשים, אי אפשר להימנע מהנעה ממקורות חיצוניים – וזה לא בהכרח דבר רע. שתי המוטיבציות, הפנימית והחיצונית, בעלות השפעה אדירה על הפעולות שלנו בשטח. שתיהן מניעות אותנו לספק שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שזוהו במודל ה-SDT.

תאוריית צרכים פסיכולוגיים בסיסיים

תאוריית המכוונות העצמית מדברת על שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, המהווים גורם משפיע, תוצאה ומאפיין של מוטיבציה פנימית. השפעה על מידת הסיפוק או תסכול של הצרכים, תביא לשינוי במוטיבציות. שלושת הצרכים הם:

יצירתיות

אוטונומיה

יש לנו צורך להרגיש שאנו שולטים בגורל ושיש לנו לפחות מידה מסוימת של שליטה על חיינו. יתר על כן, יש לנו צורך להרגיש שאנו שולטים על ההתנהגות שלנו.

מסוגלות

צורך נוסף נוגע בהישגים, ידע וכישורים שלנו. יש לנו צורך לבנות את המסוגלות ולפתח מומחיות במשימות שחשובות לנו.

שייכות

ידועה גם כחיבור. יש לנו צורך להרגיש שייכות וחיבוריות לאחרים. כולנו צריכים אחרים במידה כזו או אחרת

לפי המפתחים של SDT, דצ'י וריאן, הבדלים בינאישיים באישיות נובעים מרמות משתנות בהן כל צורך סופק – או תוסכל. שני ההבדלים העיקריים כוללים כיווני סיבתיות ושאיפות או מטרות חיים (Deci & Ryan, 2008).

כיווני סיבתיות מתייחסים לאיך אנשים מסתגלים ומכוונים את עצמם ביחס לסביבה, ולרמת המכוונות העצמית שלהם באופן כללי, בין הקשרים שונים. שלושת כיווני הסיבתיות הם:

  1. אוטונומי: כל שלושת הצרכים הבסיסיים מסופקים.
  2. נשלט: מסוגלות ושייכות מסופקות במידה מסוימת, אך אין אוטונומיה.
  3. בלתי אישי/סתמי (Impersonal): אף צורך בסיסי לא מסופק.

שאיפות או מטרות חיים הן מה שמנחה את ההתנהגות שלנו. באופן כללי יהיו באחת משתי קטגוריות של מוטיבציה שהוזכרו קודם: פנימית או חיצונית. דוגמאות למטרות חיים פנימיות הן שיוך קבוצתי, יצרניות והתפתחות אישית. דוגמאות לשאיפות חיצוניות הן עושר, תהילה ואטרקטיביות (Deci & Ryan, 2008).

שאיפות ומטרות חיים מניעות אותנו, אך נחשבות לתשוקות נלמדות ולא צרכים בסיסיים כמו אוטונומיה, מסוגלות ושייכות.

ה-SDT מציגה שתי תתי תאוריות, כדי להבין ניואנסים של מוטיבציה פנימית וחיצונית. תתי תאוריות אלו נקראות תאורייה ההערכה הקוגניטיבית (CET) ותאוריית האינטגרציה האוגניזמית (OIT). הן עוזרות להסביר מוטיבציה פנימית ביחס למרכיבים החברתיים שלה, ולרמות שונות של גורמים הקשריים שמשפיעים על מוטיבציה חיצונית (Deci & Ryan, 2000).

בואו נכנס למבט מעמיק: 

תאוריית ההערכה הקוגנטיבית (CET)

לפי תאוריית ההערכה הקוגנטיבית (CET), מוטיבציה פנימית יכולה לסייע או להחליש, תלוי בגורמים חברתיים וסביבתיים. לפי התאוריה, אירועים בינאישיים, פרסים, תקשורת ומשוב, שמניעים כלפי רגשות של מסוגלות כשמבצעים פעילות, יגבירו מוטיבציה פנימית כלפי אותה פעילות.

עם זאת, רק עם תחושה שהביצוע עצמו מכוון עצמית, או שהיתה בחירה אוטונומית לבצע, תהיה מוטיבציה פנימית.

לסיכום, כדי להגיע לרמות גבוהות של מוטיבציה פנימית, התאוריה אומרת שיש לספק שני צרכים פסיכולוגיים בסיסיים:

  • הראשון הוא מסוגלות שהפעילות תביא לתחושות של התפתחות אישית וחוללות.
  • השני הוא הצורך באוטונומיה. כלומר, תחושה שביצוע פעולה נבחרת נבע מיזימה עצמאית או מכוונות עצמית.

תת-התיאוריה מרמזת שמוטיבציה פנימית תתחזק או תחלש, כתלות בשאלה האם הצרכים של אוטונומיה ומסוגלות נתמכים או מתוסכלים, בהתאמה.

כדי לבחון האם סיפוק הצרכים לאוטונומיה ומסוגלות מקושר למוטיבציות שלנו, דצ'י ביצע מחקר שבחן את ההשפעה של תגמולים חיצוניים על המוטיבציה הפנימית.

התוצאות הראו שכאשר ניתן תגמול חיצוני (למשל, כסף) על עשיית משהו, בסופו של דבר האנשיםהראו פחות עניין והיו פחות סבירים לעשות את זה שוב. זה בהשוואה לאנשים שעשו את אותה פעילות בלי לקבל על זה תגמול.

התוצאות שיקפו התנהגות שבהתחלה היתה מונעת מבפנים והפכה לנשלטת על ידי תגמולים שהובילו לתחושת אוטונומיה מוחלשת. הקונספט הזה מוסבר בצורה מאוד יפה בוידאו הזה של RSA Animate.

תאוריית אינטגרציה אורגניזמית (OIT)

תת התיאוריה השניה היא תיאוריית אינטגרציה אורגניזמית (OIT), לפיה מידת האוטונומיה משפיעה על המוטיבציה החיצונית.

כלומר, מוטיבציה חיצונית משתנה בהתאם להפנמה ואינטגרציה של הערך של הפעילות.

הפנמה = עד כמה הערך של פעילות מורגש.

אינטגרציה = תהליך טרנספורמציה אישית, מויסות חיצוני לגרסה של ויסות פנימי (Ryan & Deci, 2000).

למשל, משימות בעבודה הן פעולות בויסות חיצוני. הפנמה תהיה אם העובד ימצא ערך וחשיבות במשימה. אינטגרציה היא המידה בה הוא חווה בחירה חופשית בבחירת ביצוע המשימה.

אם כן, OIT מציעה לנו פרספקטיבה גדולה יותר על רמות שונות של מוטיבציה חיצונית, שמתקיימים בתהליכים של הפנמה ואינטגרציה. אלו יביאו לבחירה אוטונומית לעשות משהו, עבור הערך וההנאה הפנימיים שנתפסים בעצם הביצוע.

דוגמאות ל-SDT בפסיכולוגיה

דוגמאות של מכוונות עצמית גבוהה, המציגות חשיבה ופעולה באופן אוטונומי וממוטיבציה פנימית, עוזרות להבין את תיאוריית המכוונות העצמית.

התיאור הטוב ביותר של מכוונות עצמית הוא:

  • אמונה שיש שליטה על החיים האישיים.
  • לקיחת אחריות עבור ההתנהגות (קבלת קרדיט ואשמה כשראוי).
  • הנעה עצמית במקום מתוך סטנדרטים של אחרים או מקורות חיצוניים.
  • בחירת פעולות בהתבסס על ערכים ומטרות אישיים.

 

לדוגמה, דמיינו תלמידת תיכון שנכשלה במבחן חשוב. אם היא בעלת מכוונות עצמית גבוהה – תיקח אחריות על מעשיה, תאמין שיש לה שליטה על ההתנהגות וכד' – כנראה שתגיד להוריה שהייתה יכולה ללמוד יותר, ושהיא מתכננת להקדיש יותר זמן ללימודים. תוכנית הפעולה שלה תהיה זהה, בלי קשר לתגובה ההורית, מכיוון שהיא עצמה מונעת מרצון פנימי למסוגלות וידע.

אם אותה תלמידה בעלת מכוונות עצמית נמוכה – מרגישה חוסר שליטה על חייה ומרגישה שהיא קורבן של הנסיבות – היא עשויה להאשים את המורה על מבחן קשה, אליו תלמידים לא היו מוכנים. אולי תאשים את הוריה, שלא עזרו לה ללמוד, או חברים שהסיחו את דעתה. אם אכפת לה מהציון, זה לא בגלל רצון פנימי להצליח. אולי זה מרצון לזכות באישור הורי, או לטפח את הזהות העצמית שלה, על ידי השגת הציון הטוב ביותר בכיתה. אולי תרצה להרשים את המורה עם הידע שלה. בכל מקרה, זה לא ינבע מבפנים.

מי שמאמצת תחביב חדש כי אולי תהנה ממנו, מציגה מכוונות עצמית. לעומתה, מי שמאמצת תחביב כי זה נראה יוקרתי או מרשים, אינה מכוונת עצמית.

באופן דומה, מי שמאשים את כל האקסיות שלו בהרס מערכות היחסים, אינו מציג מכוונות עצמית. מי שלוקח אחריות על חלקו ותרומתו למערכות יחסים אומללות מהעבר מציג מכוונות עצמית.

ייתכן שזיהית דפוס: אלו שיקחו אחריות על המעשים ויפעלו בהלימה לערכים ומטרות אישיים – יהיו מכוונים עצמית. אלו שיאשימו אחרים, יראו עצמם כקורבנות ויעשו דברים לאישור או הכרה חיצונית – לא.

שאלוני תיאוריית מכוונות עצמית

אפשר למדוד ולאמוד סוגי מוטיבציה בהקשרים שונים. אם תרצו להשתמש בשאלונים או מדדים, האתר הזה הוא מקור מעולה. ניתן להשתמש בכלים שבו בחופשיות, למטרות אקדמיות או לצרכי מחקר. שימו לב שכדי להשתמש בהם לצורכי מסחריים, יש לבקש רשות מהחוקרים אדוארד ל. דצ'י וריצ'רד מ. ריאן.

באתר מפרטים 17 שאלונים שקשורים באופן ישיר או עקיף לתאורית המכוונות העצמית. השאלונים מפורטים במאמר המקורי

תאורית המכוונות העצמית ומטרות

ל-SDT יש הרבה מה לומר על מטרות ושאיפה למטרה. 

לפי התאוריה תוכן (הדבר אליו נשאף) ותהליך (הסיבה שבגלל נשאף) המטרות שלנו, חשובים באותה המידה\ ומשפיעים על מידת סיפוק הצרכים ועל ה-Well-being שלנו.

מידת האוטונומיה לעומת שליטה, בויסות ההתנהגותי שלנו להשגת מטרות, היא מנבא משמעותי לתוצאות well-being. 

במילים אחרות, נחווה יותר סיפוק והצלחה כשנרדוף אחרי מטרות "בדרך שלנו" ולא לפי מערכת מגבלות נוקשה וחיצונית. גם כשהמטרה חיצונית, כמו עושר או תהילה, שביעות הרצון והמימוש העצמי גבוהים יותר כשהשאיפה אוטונומית, מסיבות חופשיות ובשיטות שלנו.

מחקרים בתחום של SDT ומטרות אישרו את הקשר בין הצלחה ואוטונומיה, והראו שהצלחה יותר סבירה כשהמטרות שלנו פנימיות ומיועדות לספק את הצרכים הבסיסיים. הצלחה בהגעה למטרה יותר סבירה כשיש תמיכה מסביבה אמפטית ותומכת, ולא שולטת ומצווה (Koestner & Hope, 2014).

תיאוריית המכוונות העצמית ומוטיבציה בעבודה

אלה וחן עובדות בהנאה

ה-SDT יצרה כמה תובנות חשובות על מוטיבציה בעבודה.

בעוד יש הרבה תאוריות על מוטיבציות עבודה ומעורבות, SDT ייחודית במיקוד על "חוזק יחסי של מוטיבציה אוטונומית לעומת נשלטת, במקום על הכמות הכללית של מוטיבציה" (Gange & Deci, 2005).

למרות שסך המוטיבציה הכללית מהווה פקטור, חשוב לא לאבד את ההבחנה בין מוטיבטורים פנימיים וחיצוניים; למשל, SDT צודקת בכך שתגמול חיצוני מחליש מוטיבציה פנימית.

קיימות עדויות גם לקשר חיובי בין תמיכה באוטונומיה מצד ההנהלה והביצועים של העובדים. אוטונומיה של המנהלים מובילה לרמות גבוהות יותר של סיפוק צרכים בסיסיים עבור העובדים, שמחזק שביעות רצון בעבודה, הערכות ביצועים, עקביות, קבלת שינויים ארגוניים והסתגלות פסיכולוגית.

לבסוף, נמצא קשר גם בין מנהיגות טרנספורמטיבית או ויזיונרית ואוטונומיה של העובדים (Gange & Deci, 2005).

יישום בשטח

באופן ברור, SDT בעלת יישומים הכרחיים לעולם העבודה, בעיקר:

  1. תגמולים חיצוניים צריכים להיות מיושמים עם זהירות; מעט מדי יובילו לתחושת חוסר הערכה, תגמול או הכרה הולמים. יותר מדי יעצרו מוטיבציה פנימית.
  2. צוותי הנהלה צריכים לתמוך בצרכים של העובדים, במיוחד באוטונומיה; הדבר יכול להוביל לעובדים יותר שמחים ובעלי מסוגלות גבוהה יותר, וכך ישפר תוצאות ארגוניות.
  3. כשצוותי הנהלה עצמם בעלי אוטונומיה גבוהה, העובדים שלהם יותר סבירים להיות בעלי אוטונומיה גבוהה גם כן. דבר שמביא לביצועים ומחויבות ארגונית גבוהים יותר.
  4. מנהיגות טובה מעודדת עובדים לקבוע לעצמם מטרות באופן אוטונומי. מטרות כאלו יותר מניעות לעשייה ובעלות סבירות גבוהה יותר להסתיים בהצלחה, מאשר מטרות המועברות ישירות מההנהלה. 

איך לקדם ולעודד כישורי מכוונות עצמית?

זה נראה טריקי, ללמד מכוונות עצמית. הרי מכוונות עצמית באופן הבסיסי ביותר, מונעת מ"העצמי"ולא על ידי אחרים! 

עם זאת, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לאחרים לפתח מכוונות עצמית. באופן ספציפי, יכול לעזור להגביר או לעודד:

  • מודעות עצמית וידע-עצמי
  • הצבת מטרות
  • פתרון בעיות
  • קבלת החלטות
  • יכולת לתמיכה עצמית
  • יכולת לייצר תוכניות פעולה להשגת המטרות
  • ויסות עצמי וכישורי ניהול עצמי (Wehmeyer, 2002).
שלט על שולחן do something good

לכמה הצעות פרקטיות על איך לקדם מכוונות עצמית, ניתן לקרוא את המאמר שכאן, עם 21 פעילויות אפשריות. כמו כן, אשמח לייעץ ולכוון באופן אישי  ולמצוא את התמהיל המדויק עבורכם, כדי להתחבר למקורות המוטיבציה הפנימית בצורה הטובה ביותר.

ספרים מומלצים

אם תרצו ללמוד עוד על SDT, יש המון מקורות שיכולים לעזור להכיר את התאוריה, כולל כמה ספרים נהדרים. כמה מהפופולריים והמשמעותיים ביותר בתחום המכוונות העצמית הם:

  • Self-Determination Theory: Basic Psychological Needs in Motivation, Development, and Wellness by Richard M. Ryan and Edward L. Deci (Amazon)
  • Why We Do What We Do: Understanding Self-Motivation by Edward L. Deci and Richard Flaste (Amazon)
  • Self-Determination Theory in the Clinic: Motivating Physical and Mental Health by Kennon M. Sheldon, Geoffrey Williams, and Thomas Joiner (Amazon)
  • Handbook of Self-Determination Research by Edward L. Deci and Richard M. Ryan (Amazon)
  • The Oxford Handbook of Work Engagement, Motivation, and Self-Determination Theory by Marylene Gagne (Amazon)
  • Intrinsic Motivation and Self-Determination in Human Behavior by Edward L. Deci and Richard M. Ryan (Amazon link)
  • The Theory of Self-Determination by Fernando R. Tesón (Amazon)
  • Self-Determination Theory in Practice: How to Create an Optimally Supportive Health Care Environment by Jennifer G. La Guardia (Amazon)

ציטוטים על מכוונות עצמית

במאמר אספו כמה ציטוטים שקשורים למכוונות עצמית. האם חלק מהדהדים עם הדעה האישית שלכם על הנושא?

"הרעיון שלי על פמיניזם הוא מכוונות עצמית, ופתיחות הקצה שבה: כל אישה בעלת זכות להפוך לעצמה, ולעשות מה שהיא צריכה לעשות."

אני די פרנקו

כולנו בעלי היכולת להתפתחות אישית. אנו גם בעלי יכולת להרס עצמי. הדרך בה אנו בוחרים לפסוע - לרדוף אחרי אור או חושך - היא הסיפור שאנו לוקחים אל הקבר."

קילרוי ג'. אולדסטר

"מעל הכל, היי הגיבורה של חייך, לא הקורבן."

נורה אפרון

"שלוט בגורלך או שמישהו אחר יעשה זאת."

ג'ק וולץ'

מסר סיכום

אני מקווה שנהנית מהמאמר הזה על תיאוריית המכוונות העצמית. זו תיאוריה נהדרת לתחומי הייעוץ, סיוע, הובלה והדרכה.

לתיאוריה יכולת מרשימה לנבא תוצאות של התנהגויות, על סמך המוטיבציות להתנהגות (לפחות חלקית). עם זאת, הערך האמיתי שלה טמון בהבנה טובה יותר של העצמי. כשאנו מכירים את ערכי הליבה האישיים והמטרות הפנימיות מיושרות איתם, נהיה יותר מאושרים.

הגישה הזו עשויה לעזור לקבל החלטות טובות יותר ולספק את הצרכים הבסיסיים באופן עצמי, במקום לשאוף למטרות חיצוניות.

אם תקחו דבר אחד מהמאמר, הלוואי שיהיה זה שלכל אחת ואחד מאיתנו יש יכולת מלאה לקבל החלטות ולמצוא את הדרך שלנו בעולם. הסיכוי להצלחה גדול יותר, כל עוד המרדף אחרי המטרות מונחה מערכים אותנטיים ותשוקות.

מה דעתך על תאורית המכוונות העצמית? האם לדעתך מוטיבציה פנימית תמיד אפקטיבית יותר מחיצונית? איזה מניעים אותך יותר? אשמח שתשתפו אותי בתגובות לכתבה. 

תודה על הקריאה – ואני כמובן זמינה לכל שאלה ומחשבה.

  • Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The “what” and “why” of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological Inquiry, 11, 227-268.
  • Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2008). Self-Determination Theory: A macrotheory of human motivation, development, and health. Canadian Psychology/Psychologie Canadienne, 49, 182-185.
  • Gagné, M., & Deci, E. L. (2005). Self-determination theory and work motivation. Journal of Organizational Behavior, 26, 331-362.
  • Koestern, R., & Hope, N. (2014). A self-determination theory approach to goals. In M. Gagne (Ed.) The Oxford Handbook of Work Engagement, Motivation, and Self-Determination Theory.
  • Ryan, R. M., & Deci, E. L. (1985). Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York, NY, US: Plenum Press.Wehmeyer, M. L. (2002). Self0determination and the education of students with disabilities. ERIC EC Digest #E632. Retrieved from http://www.hoagiesgifted.org/eric/e632.html

כתיבת תגובה

6 דרכים להתמודד עם

שינויים בעבודה

% 0

1 מתוך 3 שנסקרו בדו"ח מקינזי, דיווחו כי שינויים בעבודה בעלי השפעה שלילית על הבריאות הנפשית שלהם, עם תחושות של חרדה, דיכאון או מצוקה כללית.

אימוץ השינויים בעבודה, מאפשר התפתחות מהירה ומשמר את המוטיבציה בעבודה.

כשכבר אין ביכולתנו לשנות את המצב, אנו ניצבים מול האתגר לשנות את עצמנו.

ויקטור פרנקל

שינוי הוא חלק חיובי מהחיים, ומוביל לצמיחה ושגשוג.

עדיין, כששינוי מגיע מבחוץ הוא דורש התארגנות מחודשת, גם אם הוא לטובה.

אימוץ השינוי כחלק מהשגרה, מאפשר הסתגלות מהירה למצבים חדשים. למשל, מעבר לעבודה היברידית, החלפת הנהלה או מעבר לתפקיד חדש בארגון.

במדריך תמצאו תרגילים, כלים ופרקטיקות לשינוי הגישה כלפי השינוי. כל המידע במדריך מבוסס על מחקרים אקדמיים ועבודה אמפירית בשטח.

לקבלת המדריך למייל
מלאו פרטים בטופס

המדריך לאימוץ שינויים בעבודה כולל:

ביס של

מוטיבציה

ניוזלטר שבועי

כלים להתמודדות עם שחיקה, חיזוק מוטיבציה ושימור וולביאינג

אלה שלוי אנטליס יצירתיות